אתגרים בחינוך וגידול ילדים

רואים את אמא מרימה, רואים את אמא מרימה, ושוב... ושוב... ושוב... זה משחק שיישאר משחק, לא משנה מה תעשי

"אל תגידי לי איך לגדל את הילדים שלי!" הוא צועק עליה. ברור שהיא עדיין לא ריפאה אותו מנטייתו להרים את קולו. עכשיו הוא צועק גם עליה וגם על הילדים

שאלתי אותה אם היא מוכנה לשמור על אחיה בזמן בו איעדר מן הבית. היא סירבה לעשות זאת והכריזה שאני פשוט "מבזבזת את הזמן שלה." נפגעתי מאוד מדבריה

ילד מאושר, שנח היטב ואכל היטב והחי בבית רגוע והולך לבית ספר ידידותי לילדים, המותאם ליכולתו האקדמית, יהיה במצב רוח טוב למדי רוב הזמן

מתקבלת אצלי התחושה שלמורה שלו יש סגנון נוקשה מאוד, ואילו בעבר, הילד שלי פרח ממש באווירה חופשית ויצירתית יותר. כיצד אוכל לעזור לו?

ישבתי וחיכיתי. חשבתי לעצמי שהפעם לא תוותרי עלי, על ילדתך. שלא תפחדי ממני, התינוקת שלך שרק לפני ששה עשר אביבים יצאה מתוכך

את תצטרכי להעניק לה את האפשרות לחוש את האחריות למעשים שלה או לאי העשייה שלה גם יחד

מתקופת הינקות ואילך, הם נעשים "כועסים" אם לא מחזיקים אותם מספיק, אם הם רטובים או רעבים ואם הם לא מקבלים מספיק גירויים או מספיק זמן רגוע

יש ילדים שקל לגדלם יותר מאחרים. הם משתפים פעולה, שמחים, גמישים וכיף להיות אתם. הם גורמים להוריהם להיראות כמו גאונים בתחום ההורות

המלצת לה לקחת איזה קורס לימודים. אבל אני לא יכולה לחשוב על שום דבר שהייתי רוצה לעשות. אני רק שוכבת במיטה כל היום

ישנם שני זמנים עיקריים ביום, שבהם הכי קל לתקשר: לפני ואחרי ארוחת הערב

קשה לומר מקריאת מכתבך אם תעלוליהם של ילדייך אכן פראים ולא ממושמעים במיוחד, או שהם פשוט מלאי אנרגיה ומתרגשים בקלות

מרות שבאמת רציתי לעשות זאת, אפילו לא טרחתי לתקוף את הלחמנייה הקנויה, באמירות כמו "אלה קלוריות ריקות, יש להן טעם של נייר דלוח, אמא שלו אפילו לא יודעת לעשות לחם!"

אני מניחה שאת כמוני – מחפשת חופשה בזול. לנסות למצוא משהו שיגרום לכולם להיות מרוצים ובכל זאת לשמור על עלות נמוכה, זה אתגר אמיתי

לא נראה לי שיש לו חברים בכלל. הילדים האחרים מקניטים אותו כי הוא תמיד מקבל ציונים מעולים והוא כמו אנציקלופדיה מהלכת

זוכרת איך כשילדייך היו צעירים והיה לך סדר דברים קבוע לזמן ההשכבה, זה עזר מאוד (כך אני מקווה) להפוך את ההליכה לישון לפשוטה וקלה יותר?

בדיוק כמו מצב של תשישות גופנית, כאשר את זקוקה לישון כדי לחדש את כוחותייך הפיזיים, שחיקה אצל אמהות היא מצב של תשישות רגשית

המאבדים אף מואשמים כבעלי תכונות אופי מפוקפקות כגון "רשלנות" או "עצלנות", כשלמעשה, כל שהם סובלים ממנו הוא מאבדן ריכוז זמני

אנו מסתובבות ומסדרות להם את המיטות, מכינות להם את תיקי ארוחת הצהריים שלהם, כותבות פתקים למוריהם ובהם תירוץ להגעתם מאוחר לכתה, עד שמתישהו אנו חשות שנמאס לנו

הניחוש הראשון שלי, ואני מודה שזה רק ניחוש, הוא שלבנך יש קושי מסוים לשלוט בעצמו במצבים מסוימים

הסבר לוגי כמו "זה לא משתלם לשקר" או משפט כ"זה לא בסדר" לא ישפיעו עליו. אך נושא האמון, לעומת זאת, הוא נושא מובן גם לילדים קטנים

כאשר ילדים גדלים, הם הופכים יותר מודעים לדברים ונוטים יותר לשפוט אותם בהתבסס על המידע העומד לרשותם. באופן כללי, זהו דבר טוב

לעתים קרובות, ההשכבה לא התנהלה בצורה "חלקה", ובסוף היא איימה על הילדים "כנסו למיטות מיד או שתחטפו ממני". כמובן שאיום פתוח כזה היה מפתה אותם לנסות

הם כתבו חוזה שבו היא הבטיחה לו שבשנה הראשונה לחיי הילד הוא לא יצטרך להחליף אף חיתול, להחזיק תינוק בוכה ובכלל לא לעשות שום דבר. אני לא צוחקת עלייך, הם באמת כתבו חוזה כזה

כשהיינו קטנים צעקו עלינו המון, ושום דבר נורא לא קרה לנו. אבל אם קצת סבלנות נוכל למצוא חלופות טובות יותר ולא נצטרך לשלם את המחיר היקר על צעקות

ילדה: (מתייפחת וצורחת): "את תמיד הורסת לי את החיים! אני שונאת אותך! לא איכפת לך ממני בכלל... איכפת לך רק מבית הספר. אבל לי לא איכפת! אני אברח כשתביאי אותי לשם כי אני לא הולכת בלי להסתרק!"

אחרים הגיבו בהצהרות כמו "אין לי כישרון אמנותי, אני לא יכול לצייר, לא מסוגל לשיר בלי לזייף." כאילו יצירתיות מתייחסת רק לענפי האמנות השונים ולאיזה תהליך מיסטי הידוע רק לנשמות ייחודיות הניחנות ב"כישרון" שממנו תוכלנה לשאוב בחצות הליל בסטודיו שטוף באור ירח

החלטה פירושה מחויבות, והיא דורשת מן האדם לקחת אחריות על תוצאות ההחלטה שלו. עצם ההחלטה מגבילה אותנו. היא שוללת מאיתנו את החופש המדומה של "כל האפשרויות פתוחות"

היא מבקרת כל צעד שאני עושה, מצביעה על טעויות שאני מבצעת, ובאופן עקרוני חוצה את הקו שבין דיבור גלוי לדיבור בוטה. מאוד קשה לחיות בבית אחד עם מישהי שמבקרת אותי על כל צעד ושעל

היא גדלה בבית עשיר בוילה מפוארת מוקפת גדר גבוהה. "כשאין שכנים ששומעים את הצעקות קל יותר להרביץ לילדים" גיחכה בעצב. "זו הסיבה שכשהתחתנתי התעקשתי לגור בבניין דירות"

אחוז הילדים בני הנוער והסטודנטים בישראל המאובחנים מדי שנה כסובלים מהפרעות קשב וריכוז רק הולך וגדל, עד כי נראה שהפרעת קשב וריכוז הפכה למותג היוקרה החדש אותו מנסים להשיג בני נוער

טלי היא ילדה קטנה שלא מסוגלת לשמוע "לא". כשהיא מבקשת עוגייה מאמא, מוטב שהתשובה תהיה "כן, בדיוק אפיתי לך עוגייה", כי כל תשובה אחרת תגרום לטלי להתפרץ

ישנם ילדים בעלי צרכים רבים יותר מאחרים. ילדים כאלה ניתן לכנות בשם ילדים 'נצרכים' – הם דורשים המון תשומת לב מההורים בדרכים מקוריות

כל יום, את תוהה איך יתכן שלמרות כל מה שעשית בשבילם, הם כמעט ולא מתקשרים, או שהם מקצרים בשיחות, מתרגזים שהתקשרת או עסוקים מכדי לדבר

התקפי זעם יכולים להיות דבר מפחיד, במיוחד כשהם מתרחשים באופן קבוע. זה יכול גם להפחיד את הילד עצמו

מריבות בין אחים ואחיות הן חלק בלתי נפרד מחיי המשפחה. אך העובדה שההורים חשים כי תפקידם לשמש כשופטים יכולה אפילו לגרום יותר נזק בטווח הארוך

תכן כי הילד שעושה דווקא (במאמר זה נכנה אותו: "ילד דווקא") הוא הילד המאתגר ביותר, הן בכיתה והן בבית

אם הורה אחד התרגז על ילד וכועס על התנהגותו הקלוקלת, מתאים יותר להניח להורה האחר, שאינו מעורב במקרה הספציפי הזה, לטפל בסיטואציה

רוני בן ה10 לא נמצא הרבה בבית. מבית הספר הוא מעדיף ללכת ישירות לחברים. או שהוא מגיע הביתה, חוטף משהו לאכול ויוצא מהבית לחוג או לרכב על אופניים בפארק

שאלתי קבוצת צעירים בתיכון בבית ספר ידוע, מה להרגשתם הם הנושאים החשובים ביותר הניצבים בפני מתבגרים

הערכה עצמית היא דבר-מה שאנו באים אתו לעולם והיא עוקבת אחרינו כמו צל. אם אנו מאבדים אותה, אנו אבודים

התקפי זעם. הם מגיעים כמו סופות טורנדו, פתאומיים, מהירים והרסניים. אנחנו בחוץ, או בבית, בבית-הכנסת, או אפילו במסיבה, ופתאום קורה לבתי שזה-עתה-מלאו-לה-שלוש משהו בלתי-צפוי או מאכזב

בני בן השבע מסרב לאכול. הוא רזה כמו מקל והדבר היחיד שמעניין אותו זה ספגטי. אני מודאגת שהוא לא מקבל מספיק ויטמינים ומינרלים ושהוא בררן מדי. האם יש לך רעיונות כלשהם

בני הגיע הביתה מהגן עם שריטות על צווארו. כאשר התקשרתי לגננת כדי לשאול מה קרה, היא הסבירה שהוא עשה זאת לעצמו

שתי הבנות שלי לא קרובות בכלל. הן בנות ארבע-עשרה ושש-עשרה, ומבלות את רוב הזמן שהן ביחד במריבות. ניסיתי הכל כדי להביא אותן להתקרב זו לזו

לפעמים ילדים מתחצפים כי הם רוצים להביע עצמאות. עיזרו להם להביע עצמאות אך חנכו אותם לעשות זאת בצורה מכובדת ומכבדת

הורים רבים בטוחים כי הילד יגדל כפי שהם מחנכים אותו. ובכן, ההורים יכולים לתרום המון לעיצוב האישיות של הילד, אך הם לא הגורמים היחידים

כשהילד מתפרץ, כועס או משתמש במילים לא נאותות, זורם אדרנלין בגופו של ההורה. זה גורם להורה להגיב בצורה מיידית - כאילו מדובר בסכנת חיים - וזה בהחלט לא דבר טוב. תוכנית פעולה למקרי חירום תעזור לכם

במשך היום אנו אומרים 'לא' לילדינו מאות פעמים, אך אם לא נדע לומר זאת בצורה נכונה, אנו יכולים לפגוע בהם והם גם עלולים שלא לציית

הוא כועס כל הזמן. אחותו נכנסה לבית ראשונה. אין ארטיק והוא מאוד רוצה. מדוע הילד הזה כל הזמן כועס? ואיך אפשר להתמודד עם זה?

יש לי בן ובת. את הבן אני אוהבת אבל לילדה כמעט ואין לי רגשות! מה עושים?

הבכי יכול להציק לנו ואנו מנסים לעצור אותו - אבל זו טעות.

זה קורה להרבה ילדים וילדות. איכשהו הם גונבים - אולי מהארנק שלכם, אולי משהו שהנחתם בצד ואולי אפילו מהחנות. מה עושים?

כשאתם אומרים שחור, הוא אומר לבן. כשאתם אומרים כן, היא אומרת לא. אבל למה בעצם? לא בגלל שהוא ילד רע או שהיא חוצפנית; הם פשוט מתבגרים.

נתן היה ממש ילד חצוף. הוא לא הקשיב, הוא לא רצה לשבת עם המשפחה. שאלתי את אימא שלו מתי הייתה הפעם האחרונה שהיא חיבקה אותו

לבתי בת ה-14 בכלל לא איכפת מהבית. היא מכונסת בעצמה ומתעצלת לעזור. כבר אין לי כוח לבקש ממנה ולהעיר לה!